פנאי צרכנות

המטבח המושלם שלי: סיפורו של שף

קוראים לי ירון גיל.
שף ביומיום, בעל ואבא במשרה חלקית בלילות (בשעות שאני נמצא בבית ולא על הגריל/המחבתות או בהזמנת חומרי גלם), ובעיקר בסופי שבוע. אני נמצא לא מעט שנים בעולם המטבחים המקצועיים אבל גם בחיי האישיים אני מבשל, בעיקר לנפש. ולקלוריות. אני משתדל לבשל בבית בכל סוף שבוע ולפעמים, אם יוצא (לרוב לא), פעם אחת באמצע השבוע.

אני מגיע מבית שתמיד מלא בריחות וטעמים של מרוקו. אירוח של ארבעה אנשים משמעו 1,500 סירי תבשילים ועוד כ-4,800 סוגי סלטים. אבל אני אוהב לבשל גם אוכל ים תיכוני (איטליה, צרפת, תורכיה, יוון) עם נגיעות אירופאיות.

גדול, איכותי ושקט – המטבח כמובן

המטבח זו הממלכה שלי ואני דואג שהכל יהיה כמו שאני אוהב. אני עובד רק עם חומרי הגלם האיכותיים ביותר ואני אוהב את הכל גדול. במטבח, כן?
בכלל, יש לי דרישות מאד ספציפיות למטבח שלי. טריקות שקטות מבחינתי הן חובה! אי אפשר שיהיה גם גדול וגם רועש.  שווה לבחור נכון ולהשקיע במסילה הנכונה, בגימורים שלה, בקימורים שבצדדים, וגם ידיות בצדדים, כדי שיהיה אפשר להחזיק בשתי ידיים ולמשוך. לפתוח את הארונות בלי פחד ובנוחות. כי תחשבו לרגע, שאם צריך להוציא שמן מהמגירה והפרזול זול ולא איכותי – היא מתישהו תישבר, תתפרק מציריה אולי. מצד שני, אם היא ארוכה מדי זו גם בעיה.

נו, גם במטבח צריך פרופורציות.
ובוצ'ר! אם יש לכם מקום, חשוב שהבוצ'ר יהיה מספיק רחב. וגם מספיק עבה, כי אם לא, כשהוא מתחיל להזדקן מתחילות הבעיות, כיפופים לא פרופורציונליים, שריטות וכדומה.

עדיין איתי, כן? יופי…

מטבח סטייל קלאב סנדביץ'

צבע המטבח ממש חשוב. כפרי, פסים, כחול יווני, ורוד פוקסיה, ירוק בקבוק או חאקי קקי – הצבע שתבחרו זה הכלה או חתן שלכם, אין חרטות. אם בחרתם שחום, הוא יישאר שחום. בחרתם מטבח כפרי בצבעים בהירים? גם אחרי כמה שנים המטבח יישאר זהה ולכן חשוב שתהיו שלמים עם הבחירה שלכם.

שטחי האחסון מאד חשובים. אשתי ואני, אנחנו אספנים. ראינו, אהבנו, קנינו…
אז לנו אישית חשוב שיהיו המון מגירות ותאי אחסון ואם אפשר, דלתות יפות שיסתירו את מה שנצבור במשך השנים. במטבח, כן?
המטבח שלי עשוי כמו סנדביץ'. ואם כבר סנדביץ', אז שיהיה קלאב סנדביץ'.
סנדביץ' עם גימור כפרי, ידיות ופרזולים מנחושת, מטבח פתוח שמתחבר עם הסלון, קיר לבנים שהגיע מבתים ישנים בבלגיה, אי גדול באמצע בצבע חום מהגוני/אצטרובל בורמזי או מה שאשת המכירות אמרה לי ובטח כבר מזמן שכחתי. אבל בעיקר, היה חשוב לי החיבור.

הצד שלו VS הצד שלה

בגדול, רוב הצדדים במטבח הם שלי. אוהב קימורים, מה לעשות.
ההיא שלי נמנית עם יוצאי פולניה, שנת ייצור שנות ה-70 המאוחרות, כמעט ה-80. היא אלופה בשניצלים (לא צוחק), עוגת ביסקוויטים ופסטה עם קטשופ תוצרת הארץ.
ואני? אני סוגר חגים, אירועים מיוחדים, ואיפה שצריך טעם באוכל בגדול.
אז מה היה לנו עד עכשיו? דגש על גודל, קימורים, צבע, אופי. שילוב נכון עם שאר הבית, חומרי גלם איכותיים והכי חשוב – הידיות בצדדים.
ותזכרו, אנחנו משתנים כל הזמן ולכן כל כך חשוב להיות שלמים על ההחלטה שלקחנו על המטבח שילווה אותנו עכשיו לאורך כמה נשים טובות.

אודות המחבר

קרן יואל

קרן יואל

בת 34, מכפר סבא, נשואה + 1 + כלב. אוהבת את החיים הטובים. טסה לחו"ל פעמיים בשנה. יש לה חדר ארונות שלא יבייש את אנה ווינטור והיא מלכת השופינג און ליין. עקב ניסיון עשיר בצריכה באינטרנט יש לה שפע של ידע בנושא ובאופן כללי היא צרכנית חכמה ומחושבת. היא אומנם מוציאה הרבה כסף, אך היא מוציאה בחוכמה לאחר שהשוותה לפחות בין 3 אתרים שונים. כל שישי יושבת בבית קפה עם בן זוגה. אוהבת לאכול. לא אוהבת לבשל. כותבת בנושא צרכנות מנקודת מבט נשית בת ימינו.

הוסף תגובה

האתר עושה מאמצים על מנת להביא עבורכם את המידע הנכון, האמין והרלוונטי. עם זאת אנא קחו בחשבון כי מטעמי פרטיות ומשיקולים נוספים, אנו משנים לעיתים את השמות, הפרטים והמקומות המוזכרים במאמרים. עוד על תנאי השימוש באתר תוכלו לקרוא כאן
לחץ כאן להוספת תגובה